ישיבת נחלת ישראל, נקראת על שם ר' ישראל בעל שם טוב. הישיבה נמצאת במגדל העמק ועמלה להאיר אור של תורה ויראת שמיים, מתוך שמחה ואהבת ישראל, בראש ובראשונה בקרב תלמידיה, ומתוך כך על פני הסובבים כולם.
הישיבה מונה כיום כ-250 תלמידים מכיתות ז'-י"ב.
בישיבת נחלת ישראל לימודי גמרא נלמדים ברמה גבוהה, תוך מתן דגש על התקדמות בבקיאות ועיון, וכן לימוד של ענפי התורה: תנ"ך, הלכה, אמונה ומוסר.
הישיבה היא ישיבה תורנית המקדישה את מרבית הזמן ללימודי הקודש. בשעות אחר הצהריים משלבים את לימודי הקודש בלימודי חול ומשלימים תעודות בגרות.
הישיבה נסוכה ב"חיות" המיוחדת של תנועת החסידות, לא מתוך השתייכות לזרם זה או אחר, אלא מתוך הזדהות עם שלל גווניה, ובאור התורה המיוחד לדורנו אנו – תורתו של מרן הרב קוק זצ"ל.
הישיבה שואפת לגדל תלמידי חכמים אזורים ביראת שמיים פנימית, אשר שמים לעצמם למטרה להמשיך לגדול בתורה, ולהאיר בתוך כלל ישראל את האור המיוחד אותו קיבלו בישיבה.
הישיבה קמה בשנת ה'תשס"ג כנתיב תורני בתוך כפר הנוער הדתי כפר חסידים, המשתייך לחינוך ההתיישבותי במשרד החינוך. מנכ"לית הכפר דאז, הגב' רחל סילבצקי שתח', לקחה על עצמה את מלאכת ההקמה וקיום הישיבה, על אף קשיים כלכליים ואחרים. הישיבה שהחלה עם עשרים תלמידים, הפכה לסיפור הצלחה באזור הצפון כולו, והביקוש הולך וגדל אף משאר אזורי הארץ.
בתחילת שנת ה'תשע"ד הישיבה עברה למשכנה החדש במגדל העמק.
תלמידי הישיבה לומדים על כלל ישראל הלכה ולמעשה, ומשלבים עשייה בתוך העיר, כמובן במינון ובצורה המונחית ע"י קרבניטי הישיבה.
בשנת ה'תשע"א הוקמה הישיבה הגבוהה שמהווה המשך לבוגרים המעוניינים להמשיך בדרכה של הישיבה ושאר הבוגרים השתלבו בישיבות גבוהות והסדר שונות בכל רחבי הארץ, כאשר חלק גדול נמצא במהלך או אף סיים את שירותו הצבאי בכלל יחידות הצבא השונות, במסגרת ההסדר, הנח"ל החרדי או שירות צבאי מלא.
בחטיבה שבישיבת נחלת ישראל יש 2 כיתות בכל מחזור. צוות הרמי"ם נמצא ברוב שעות הלימודים בישיבה ויש נתינת דגש על יחס אישי ואוירה נעימה וטובה.
החשיבות הראשונה במעלה היא תרבות הדיבור וההתנהגות. אנו משתדלים ליצור מקום עם אוירה תורנית וחיובית הבאה לידי ביטוי בדגש על סגנון דיבור בהפסקות, התנהגות ודרך ארץ. מקום שלתלמיד כיף ונעים לגדול בו.
יש לציין שניתן דגש על אמון גדול בתלמידים ויש ציפיות גבוהות מהם גם בתחום זה.
בנוסף לכך ניתנת תשומת לב ומרכזיות גדולה ללימודי הקודש בכמות ובאיכות תוך הקפדה על לימודי חול ברמה טובה.
בחטיבה לומדים 5 ימים בשבוע (יום שישי – חופש).
ישנה אפשרות לאכול בישיבה ארוחת צהריים חמה בחדר האוכל.
התלמידים בחטיבה מגיעים וחוזרים בכל יום בהסעות ממקומות שונים בצפון (מחריש שבדרום, יקנעם, חיפה, קריות, מורשת, כרמיאל, עפולה ועכו ועד נהריה שבצפון)
את הבוקר אנו מתחילים בתפילת שחרית. ניתן דגש ותשומת לב גדולה על עבודת התפילה והתפילה עצמה מתייחדת באמירת פסוקי דזמרא בקול, ריקודים בתפילה וכמובן הובלה של התלמידים הן בתור גבאים, חזנים, קוראים בתורה וכד' (דבר זה מאוד משמעותי לתלמידים שבדיוק בתקופת היכנסם לעול מצוות).
בשביל להדגיש את חשיבות לימוד התורה ומרכזיותו בכל בוקר לומדים עד 12:00 רק שיעורי קודש.
בתחילת היום כל כיתה לומדת שיעור משנה (כיתות ז' – סדר מועד, כיתות ח' – סדר נזיקין) ואח"כ שיעור תורה / נביא / הלכה – משתנה לפי המערכת.
בגמ' יש מבחן בכל יום ראשון.
רמת הלימודים טובה ומאפשרת לתלמידים להתקבל לישיבות התיכוניות השונות.
כאמור הישיבה היא ישיבה תורנית אשר רוב זמנה מוקדש ללימוד גמרא בבקיאות ובעיון, תוך מתן על חיבור ל"לימוד" ואהבת תורה.
מיד לאחר תפילת שחרית לומדים יחד "שניים מקרא ואחד תרגום".
הר"מים פותחים את הבוקר בשיעור אמונה או מוסר.
שעות הבוקר מוקדשות ללימוד עיון, הכולל בפשט הגמרא עם התוס', ושיעור מעמיק יותר בראשונים ואחרונים, לאחר סדר הכנה.
שעות הצהרים הראשונות מוקדשות ללימוד מחשבת ישאל ותנ"ך וכן סדר בקיאות במסכת גמרא נוספת.
החל מהשעה 15:45 נלמדים מקצועות החול עד לארוחת הערב ב-18:55. ובסיום מתקיים סדר בקיאות נוסף בגמרא (פעמיים בשבוע הסדר בהלכה).
בכל שבוע נבחנים התלמידים בשלושה מבחנים קבועים: הלכה, גמרא עיון וגמרא בקיאות, מלבד מבחנים תקופתיים בתנ"ך ומחשבת ישראל.
לימודי החול הן חובה, כאשר היעד הוא להביא את כל התלמידים לזכאות לבגרות. ישנה אפשרות ללימוד ל-4 ו-5 יח' במתמטיקה ובאנגלית, וכן תלמיד מסיים עם 5 יח' באחת ממקצועות המגמה: פיזיקה, מחשבים או ארץ ישראל. לתלמידי הישיבה הצלחה בזכאות לתעודת בגרות, הנעים בין 80% ל-90%.
נושא התפילה מקבל דגש מיוחד בישיבה, עם אופייה המיוחד אותה גיבשה הישיבה. בדרך כלל בישיבות ישנו מתן דגש יותר על הבנת התפילה, או על השמחה בתפילה. בישיבה ניתן דגש מיוחד על אופי התפילה עצמו: תפילה בקול, עניית אמן ואמן יהא שמיה רבא, חזרת הש"ץ ועוד. כדרכה של תפילה חסידית, היא מלווה הן בשירה והן בריקוד בחלק מקטעי התפילה, אך שלא מתוך "קופצנות" אלא מתוך מאמץ בגוף התפילה בבחינת "כל עצמותי תאמרנה".